ירון ספקטור מארח את אפרת שר-שלום ממייסדי "קורס בניסים" בארץ וממתרגמי הקורס. ראש קהילת "קורס בניסים" בארץ למפגש מרגש ועמוק אל תוך סיפור החיים של אפרת שר-שלום . במפגש גילינו איך הסיפור האהבה והמחויבות…
מבוא לדארמה יוגה
יוגה
פירוש המילה יוגה הוא איחוד חיבור וגם רתימה לעול (מהשורש yoke)
נשאלת השאלה איחוד וחיבור של מה? רתימה לעול של מה?
התשובות הן שונות ומגוונות והנפוצות שבהן הן שהיוגה הן איחוד וחיבור של היום והלילה, הטוב והרע, הזכרי והנקבי, הגוף והנפש, וכן שביוגה אנו רותמים את הגוף אל הנפש.
על תשובות אילו נרחיב מעט יותר בהמשך המאמר, אך קודם ננסה להבין מהי יוגה.
יוגה הינו מדע עתיק שנוצר על ידי חכמים, מאסטרים של החיים, על ידי התבוננות וחיקוי של הטבע, אותם המאסטרים ניסו למצוא דרך לעשות תשובה, כלומר לשוב אל הטבע אל המצב הטבעי של האדם.
במשך אלפי שנה הלך מדע היוגה במזרח והתחדד והפך לתורה כתובה ותורה שבעל פה . בעשרות השנים האחרונות הגיע מדע היוגה למערב ובעשר שנים האחרונות אפשר לראות שהוא נפוץ ומקובל יותר ויותר בחברה. אך בעוד שמדע היוגה במזרח חבק בעבר את כל תחומי החיים, היוגה שהגיעה והתפשטה במערב (וגם כיום במזרח) הינה בעיקר היוגה של הגוף – ה"האתה יוגה" – הא – שמש, תא – ירח.
פירוש המילה יוגה הוא איחוד חיבור וגם רתימה לעול (מהשורש yoke)
נשאלת השאלה איחוד וחיבור של מה? רתימה לעול של מה?
התשובות הן שונות ומגוונות והנפוצות שבהן הן שהיוגה הן איחוד וחיבור של היום והלילה, הטוב והרע, הזכרי והנקבי, הגוף והנפש, וכן שביוגה אנו רותמים את הגוף אל הנפש.
על תשובות אילו נרחיב מעט יותר בהמשך המאמר, אך קודם ננסה להבין מהי יוגה.
יוגה הינו מדע עתיק שנוצר על ידי חכמים, מאסטרים של החיים, על ידי התבוננות וחיקוי של הטבע, אותם המאסטרים ניסו למצוא דרך לעשות תשובה, כלומר לשוב אל הטבע אל המצב הטבעי של האדם.
במשך אלפי שנה הלך מדע היוגה במזרח והתחדד והפך לתורה כתובה ותורה שבעל פה . בעשרות השנים האחרונות הגיע מדע היוגה למערב ובעשר שנים האחרונות אפשר לראות שהוא נפוץ ומקובל יותר ויותר בחברה. אך בעוד שמדע היוגה במזרח חבק בעבר את כל תחומי החיים, היוגה שהגיעה והתפשטה במערב (וגם כיום במזרח) הינה בעיקר היוגה של הגוף – ה"האתה יוגה" – הא – שמש, תא – ירח.
אין זה מפתיע שבתרבות החומרית שלנו הדגש העיקרי שלנו גם בעבודה רוחנית הוא על החומר. אך בעוד ששיטות רבות כמו פלדנקרייז, פילאטיס, וגם שיטות של סטרצינג וכו' עוסקות בדרך כלל בגוף בלבד, ליוגה ישנם כלים עוצמתיים לעבודה על כל האספקטים המרכיבים אותנו בעולם הזה. במאמר זה נזכיר מספר כלים ונרחיב את הדיבור עליהם.
לאיה יוגה
היוגה של תרגול ההתמקדות במיכלים אנרגטיים, צאקרות, בגוף, על ידי דמיון מודרך או על ידי קול.
קונדאליני יוגה
היוגה של העלאת אנרגיית הקונדאליני, אנרגיית החיים, לאורך הנתיב המרכזי בגוף, השושומנה.
ראג'ה יוגה
ראג'ה יוגה היא "הדרך של המלך" או היוגה המלכותית או דרך המדיטציה. הדרך בה המתרגל נהפך לאחד עם המוחלט על ידי שליטה בכוחות פנימיים וחיצוניים. ביוגה סוטרות לפאטאנג'לי מתואר הנתיב להארה דרך ראג'ה יוגה.
הגוף האנרגטי – נאדים וצ'אקרות
הגוף המוכר לנו בחיי היום יום הוא הגוף הפיזי בעזרתו אנו נעים בעולם. אך כיום, עם התפתחות המדע, ידוע לנו שגוף זה אינו סטטי כפי שנראה לנו, אלא זורם בתנועה מתמדת המסתיימת רק לאחר מות הגוף. אותה זרימה ותנועה של החלקיקים המרכיבים את גופינו היא המרכיבה את הגוף האנרגטי. הגוף האנרגטי, או השדה האנרגטי הזה, נמצא בגופינו ואף מקיף ורחב מגופינו הפיזי.
היוגים נהגו לחלק את הגוף האנרגטי לערוצי אנרגיה – נאדים. את הנאדים אי אפשר לראות אך אפשר לחוות אותם, כלומר הנאדים אינם צינורות של אנרגיה אלא רטטים של אנרגיה, בתדרים שונים הזורמים לאורך נתיבים בגוף. נהוג לומר שבגוף יש 720000 נאדים או 72 מיליון, ובכל מקרה מדובר במספר גדול מאוד של נאדים.
מפגש של שני נאדים או יותר נקרא כיכר או צ'אקרה בסנסקריט. נקודות אלו הן נקודות עוצמתיות שדרכן ניתן להגיע אל הגוף האנרגטי ולרפא אותו. (עוד על ריפוי דרך הגוף האנרגטי בסוף המאמר)
מהו הגוף האנרגטי?
כאמור, הגוף האנרגטי נוצר מתוך ערוצי האנרגיה, המרידיאנים לפי הפילוסופיה הסינית והנאדים והצאקרות לפי הפילוסופיה ההודית (חשוב להדגיש שאין חפיפה מלאה בין מיקום הנאדים לבין מיקום המרידיאנים בגוף ובין הצאקרות לבין נקודות הטצובו שהן נקודות אנרגטיות בגוף, בדר"כ על גבי המרידיאנים, המשמשות לריפוי על ידי לחיצה או דיקור).
איך מתחברים לגוף האנרגטי?
ההתחברות אל הגוף האנרגטי נעשית בעזרת:
דמיון מודרך- הבאת המודעות למרכזי האנרגיה בגוף שהייה בהם והנעת המודעות בין המרכזים בעזרת דמיון מודרך.
תנועות ותנוחות או אסנות של היוגה ושל הדו-אין למתיחת הגוף ופתיחת הגוף האנרגטי.
עיסוי – הנעת האנרגיה בתוך הגוף הפיזי על ידי מגע, טפיחות ועיסוי
צלילים – התחברות לתדר האנרגטי של מרכזי האנרגיה על ידי הרטטה בעזרת הצליל
שהייה – מדיטציה, מנוחה בתוך הגוף האנרגטי
מדוע מתחברים לגוף האנרגטי?
אם נדמה את הגוף הפיזי, המוכר, שלנו לגוף מוצק, הרי שנוכל לדמות את הגוף האנרגטי לנוזל או לגז.
כך שהגוף האנרגטי נמצא במצב צבירה שבו קל יותר לשנות ולעצב את צורתו בעוד שאת הגוף הפיזי המוצק יהיה קשה יותר לעצב ולשנות. בנוסף לכך שינוי בגוף האנרגטי יגרום לשינוי מבפנים גם בגוף הפיזי.
עקרונות הריפוי העצמי וההתפתחות האישית
יוגה שיאצו מאפשרת לימוד של טכניקה המשמשת ככלי תומך התפתחות הפותחת דרך לריפוי עצמי.
על ידי התחברות לגוף האנרגטי אנו מאפשרים לעצמנו לחוות את העולם בצורה רחבה יותר.. חוויה זאת של העולם, שלא כמקום מצומצם המתחיל ונגמר בגבולות גופינו הפיזי, מאפשרת לנו להרחיב גם את תודעתנו ולהשתחרר מתבניות גופניות, רגשיות ורוחניות.
מקורות
[1] יוגה – אורית סן גופטה
[2] זן שיאצו – שיזוטו מסונגה יחד עם ווטרו אוהשי
[3] תרגילי מרידיאנים – שיזוטו מסונגה
[4] ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב
[5] אור על היוגה – ב.ק.ס איינגר
יש לכם הארות או הערות אשמח לשמוע על כך
יוגה שיאצו ככלי לגדילה והתפתחות רוחנית
החלק המעניין ביותר בסיפור הזה הוא שבני אדם הם הרבה יותר חכמים מפשפשים ומספיק מספר ניסיונות קטן ולפעמים אפילו קפיצה אחת כדי ללמוד על קיום המחסום . מהרגע שחשנו את כאב המפגש שלנו עם המחסום לא ננסה לעוברו בשנית.
ואלו הם חיינו… בגיל צעיר מאוד ניסינו לקפוץ וללמוד על גבולות העולם שלנו, מהר מאוד למדנו (ולפעמים דרך הרבה כאב) מה הם הגבולות שבתוכם אפשר להתנהל ללא חשש. ומאז….מאז אנו מתנהלים רק במרחב הזה, לא מעבר לו.
בתור ילדים קטנים אכן לא הייתה לנו ברירה אלא לחיות לפי חוקי העולם שהוגדר לנו, אך למרות שכבר גדלנו ואיננו זקוקים כבר למגבלות שהוטלו עלינו בעבר, אנו עדין חיים תחת אותם חוקים, הגבלות, תבניות ישנות. לא רק שאנו חיים על פי הם, אנו גם לעיתים משוכנעים שזו הדרך הנכונה לחיות ומשכנעים בלהט אחרים מדוע התבניות שלנו טובות ונכונות יותר מהתבניות שלהם.
איפה אנו פוגשים את התבניות שלנו?
איפה לא? אנו פוגשים את התבניות שלנו בכל רמה בחיינו.
ברמה הפיזית: בתור ילדים היינו גמישים ורכים, יכולנו לשהות בכל תנוחה ולעבור ממצב למצב בקלות. עם השנים התקבענו בתנוחות קבועות, איבדנו את הגמישות שלנו ויש חלקים בגוף שלנו שלא פגשנו כבר שנים . משה פלדנקרייז כתב בספרו "שיכלול היכולת" שילד יקפץ בקלות מעל מכשול נמוך בעוד מבוגר יעקוף אותו.
ברמה הרגשית: האם אנו מסוגלים להביע את כל טווח הרגשות בחופשיות? האם יש רגשות "נכונים יותר"? "טובים יותר"? "מקובלים יותר"? האם אנו מסוגלים להכיל רגשות של אחרים? אילו רגשות קל לנו יותר להכיל מאחרים? כמה קל לנו לעבור מרגש אחד למשנהו (חישבו על ילדים וראו איזה מגוון רגשות הם מסוגלים לחוש בדקה אחת, מבכי קורע לב לצחוק מתגלגל, הכל בהתאם לסיטואציה בה הם נמצאים).
ברמה האינטלקטואלית: איך אנו מתמודדים עם פתרון בעיה חדשה? האם אנו משתמשים כל פעם בדרך חדשה, מקורית ויצירתית המתאימה לבעיה? או משתמשים בפתרונות מוכרים שהוכיחו את עצמם גם אם אינם מתאימים לפתרון בעיה זו? האם אנו באמת פתוחים לרעיונות חדשים? או שאנו מסדרים את המידע החדש בתבניות המוכרות לנו תוך כדי סינון כל מידע שאיננו מתאים לתפיסה הקיימת.
אילו ידענו, שהמחסום אינו אלא יציר דמיוננו, המתבסס על העבר שלנו, הרי לא היינו מפחדים להעז ולקפוץ מעבר לצנצנת. הבעיה העיקרית היא שהתבניות שלנו, הגבולות שלנו, שקופים ואין לנו יכולת לראותם.
איך ניתן לראות תבנית או מגבלה שקופה?
הדרך היחידה לראות את צנצנת הזכוכית המקבעת אותנו היא לראות את הלכלוך, הכתם שנמצא על הזכוכית. בעזרת הכתם אפשר לדעת על קיום הזכוכית.
ומהו אותו לכלוך אותו כתם בחיינו?
הכתם הוא הפחד, אי השקט, המבוכה, הקושי, חוסר הנוחות שאנו חווים בחיינו, אותן החוויות שמכתימות את תחושת העולם המוגן והבטוח שיצרנו לנו.
לדוגמא, אם אנו מגיבים במבוכה או בפחד בכל פעם שעלינו לפנות לגורם סמכותי, הרי עצם הקושי, המבוכה, הוא הכתם שמאפשר לנו לראות את התבנית שלנו. אם אנו מגיבים בכעס בכל פעם שאומרים לנו מה לעשות, הרי הכעס הוא האינדיקטור לקיומה של התבנית. כל תופעה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בחיינו בסיטואציות שונות הינה סימן לתבנית שקופה.
אך מה הקשר של יוגה לכל זה?
יוגה מאפשרת לנו עבודה טיפולית של מעבר דרך תבניות.
עצם העבודה ביוגה מכוונת להגעה לגבול ושהייה נינוחה בו. השהייה הנינוחה מאפשרת התרחבות מעבר לאותו גבול.
יוגה אינה מתמקדת, להבדיל משיטות אימון מערביות כדוגמת סטרצינג, אירובי וכו', בהבאת המתאמן למטרה כלשהי של יותר גמישות או כוח. ההתמקדות היא בהבאת התלמיד ליכולת המקסימלית שלו תוך שמירה על איזון ושקט לכל אורך התרגיל. פיתוח היכולת לשהות בנקודת אי הנוחות בנוחות היא מהות היוגה. היכולת של התלמיד להרפות ולהתבונן בגופו בעודו נמצא בנקודה בה יש מעט כאב וקושי היא התרגול של יציאה מתוך התבניות.
האם הכוונה שיש להרגיש כאב בזמן תרגול יוגה?
לא, לדוגמא: תלמיד המתבקש להיכנס לתנוחת "ראש-ברכיים" יגיע אל הנקודה בה הוא מתחיל להרגיש מאמץ בגב התחתון ובחלק האחורי של הרגלים וישהה שם. אם ינסה להיכנס עוד לתנוחה תוך הרגשת כאב הרי שהגוף מתוך הגנה על עצמו יתכווץ ומעבר לנזק הפיזי שעלול להיגרם למתאמן לא נוכל לתרגל מ?ע?ב?ר דרך תבניות שכן הגוף כבר הגיב מתוך התבנית המוכרת לו. אם מאידך לא ינסה התלמיד להיכנס לתנוחה כלל או לא יגיע לידי מאמץ כלשהו לא נוכל לעבור דרך התבניות מכיוון שעדין לא פגשנו אותן.
כך שהעבודה ביוגה מבוססת על "בין כה וכה" כלומר הליכה על חבל דק בין מאמץ להרפיה, כל סטייה לאחד הכיוונים תרחיק אותנו מהדרך.
מציאת נקודת האיזון הדינמי בין מאמץ להרפיה היא אומנות היוגה.
איך כל זה קשור לחיים שלי?
אותן תובנות שצברנו בעזרת הגוף בשיעור היוגה (שהן תובנות שלנו מתוך החוויה האישית ) יכולות לשמש אותנו גם במ?ע?ב?ר דרך תבניות מחוץ לשיעור היוגה.
ספרים ומאמרים רבים מדגישים את הקשר הבלתי נפרד בין הגוף לנפש. הכוונה היא שעבודה על הגוף משפיעה גם על הנפש ולהפך. כך שעבודה ביוגה שמדגישה בין היתר עבודה על הגוף, איננה נפרדת מעבודה על נפש. כלומר, היכולת שלנו בתור תלמידים להרפות ולהתבונן בגוף בנקודת הקושי שלנו מאפשרת לנו גם את היכולת להיות במקומות בהם עולה מבוכה, אכזבה, כעס, עלבון, כאב, מחשבות מעגליות בלתי פוסקות וכו' ולתת לאותן תחושות, ללא מאבק, לעלות, להיות, ולרדת. יכולת זו היא המאפשרת לנו לחיות חיים מלאים יותר מחוץ לגבולות הצנצנת.
בכל מקום בו אנו מגיבים לסיטואציה כלשהי אנו מוגבלים בתוך תבנית. בכל מקום בו אנו פועלים בתוך הסיטואציה אנו חופשיים מעבר לתבנית
( תגובה מול פעולה באנגלית: reaction לעומת action ובסנסקריט: קארמה מול קרייה).
ואסיים במספר שורות של לאה גולדברג מתוך שירי סוף הדרך:
למדני אלהי, ברך והתפלל
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, ליחל, להכשל.
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, ליחל, להכשל.
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה יומי עלי הרגל
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום
לבל יהיה יומי עלי הרגל
מי יתן ונלמד לעבור דרך תבניות על מנת לחוות את העולם מחדש כל יום , כל היום.
יש לכם הארות או הערות אשמח לשמוע על כך
